צנרת גז בבית תקנים וחומרים – איזה סוג צנרת מותר להשתמש בו ומי מוסמך להתקין ולבדוק אותה

איזה חומרים מאושרים לצנרת גז ביתית

לא כל צינור מתכת מתאים לגז, גם אם הוא נראה חזק ומתאים במבט ראשון. צנרת גז חייבת להיות עשויה מחומר מאושר, בעובי דופן שנקבע מראש, עם אביזרי חיבור שתוכננו במפורש לגז ולא "הושאלו" ממערכת מים. אלה החומרים הנפוצים בבתים בישראל:

• נחושת עבה מסוג K או L – לא אותה נחושת דקה שמשמשת לפעמים בקווי מים חמים. צנרת נחושת לגז חייבת בעובי דופן גדול יותר, וזו הצנרת הנפוצה ביותר לקווי גז פנימיים בין המונה למכשירים.
• פלדה מגולוונת או מצופה – נפוצה בבניינים ותיקים יותר, עדיין בשימוש נרחב, עם דגש על הגנה מקורוזיה בכל חיבור.
• צנרת נירוסטה גמישה (CSST) – משמשת לרוב לחיבור האחרון בין הקו הקבוע לבין המכשיר עצמו, מהירה להתקנה אבל מחייבת הארקה נכונה כדי שלא תהפוך לסכנה בזמן ברק או תקלה חשמלית.
• פוליאתילן (PE) – מיועד אך ורק לקטעים חיצוניים תת-קרקעיים, בין מכל הגז או הקו הראשי לבין קיר הבית. אסור להשתמש בו בתוך הבית או בכל מקום שנחשף לשמש.

אסור בהחלט להשתמש בצנרת PVC, בצינור גינה, או בכל צינור מים שהוסב לגז "כי היה בבית". אלה חומרים שלא נועדו לעמוד בלחץ, בטמפרטורה ובחשיפה הכימית של גז, ושימוש בהם הוא סיכון של ממש. כל חומר, כל אביזר וכל שיטת חיבור בצנרת גז ביתית חייבים לעמוד בדרישות התקן הישראלי לגז, וטכנאי הגז המוסמך הוא זה שיודע להגיד לכם בדיוק מה עומד בדרישה ומה לא – לא ניחוש בעין וגם לא "זה ככה בבניין השכן". אגב, כשמדובר בקורוזיה ובאורך חיים של צנרת מתכת, נחושת איכותית יכולה להחזיק מעמד כ-50 עד 70 שנה הודות לחוזק הטבעי ולעמידות בפני קורוזיה של נחושת, נתון שכדאי להכיר גם למי שמתלבט בין חומרים לפרויקט שיפוץ – 50-70 years (בין 50 ל-70 שנה).

למה התקנים כל כך מחמירים – הפיזיקה שמאחורי הסכנה

הרבה לקוחות שואלים אותי למה יש כל כך הרבה כללים סביב צינור שבסך הכול מוביל גז לכיריים. התשובה נמצאת בפיזיקה של הגז עצמו. מכשירי גז ביתיים, תנורים ודודים, פועלים בלחץ נמוך יחסית של כ-1.7 קילופסקל מעל הלחץ האטמוספרי. זה נשמע נמוך, וזה באמת נמוך – אבל בדיוק בגלל זה כל חיבור צריך להיות אטום לחלוטין, כי אפילו דליפה זעירה ומתמשכת יכולה להצטבר בחלל סגור.

יש גם הבדל מהותי בין סוגי הגז. גז טבעי, שהמרכיב העיקרי בו הוא מתאן, קל מהאוויר עם צפיפות של 0.5539 מצפיפות האוויר, ולכן במקרה של דליפה הוא נוטה לעלות ולהתפזר כלפי מעלה. גז בישול (גפ"מ, המכונה גם LPG) הוא ההפך הגמור – הוא כבד מהאוויר, זורם על פני הרצפה ומצטבר בשקעים נמוכים כמו פינות, מרתפים או מתחת לארונות, ביחס נפח של בערך 250:1 בין המצב הנוזלי לגזי. זו הסיבה שבבית עם בלוני גז חשוב לדעת: אם מריחים גז ליד הרצפה, לא זוחלים ולא מתכופפים – יוצאים ישר.

עוד דבר שכדאי להכיר: גז טבעי נטול ריח לחלוטין במקורו. כדי שנוכל להריח דליפה, מוסיפים לגז חומר מסריח בשם אתנתיול, שהאף האנושי מזהה כבר בריכוז זעיר של 0.36 חלקים למיליארד. במילים אחרות, האף שלכם הוא בעצם גלאי הגז הראשון והרגיש ביותר שיש לכם בבית – אל תתעלמו ממנו אף פעם.

מי מוסמך להתקין ולבדוק צנרת גז – ואיפה אני נכנס לתמונה

בישראל, כל עבודה על צנרת גז ומכשירי גז מוגבלת בחוק לטכנאי גז מוסמך בלבד. אני, כאינסטלטור מוסמך, לא מורשה לפתוח, לפרק, לתקן או לחבר מחדש צנרת גז או מכשיר גז, ואני גם לא עושה את זה – זו לא שאלה של נוחות, זו שאלה של חוק ובטיחות. מה שאני כן עושה זה הצד המימי: חיבורי המים הנכנסים והיוצאים מדוד הגז, בדיקת נזילות מים סביב הדוד, והחלפת אביזרים כמו שסתומים וברזים שקשורים לצד המים ולא לצד הגז.

לפני כמה חודשים הזעיקו אותי ללקוח בפתח תקווה שהתלונן שאין לו מים חמים. כשהגעתי גיליתי שהבעיה בכלל לא בדוד עצמו אלא בשסתום מים תקוע – טיפלתי בזה תוך רבע שעה. אבל אצל אותו לקוח שמתי לב לריח קלוש וחשוד ליד הצנרת החיצונית של הגז, ובלי לגעת בכלום הפניתי אותו מיד לטכנאי גז מוסמך של חברת הגז. זה בדיוק התפקיד שלי במצבים כאלה: לזהות, להזהיר, ולהפנות למי שמוסמך לטפל.

אם אתם שוקלים שיפוץ שכולל הזזה של מכשיר גז, הארכת קו, או כל שינוי במערכת הגז, פנו ישירות למתקין גז מורשה, לטכנאי גז מוסמך או לחברת הגז שלכם. עבודה עצמאית על צנרת גז אסורה בחוק ומסכנת את כל הבית, בלי יוצא מן הכלל.

סימנים שמשהו לא בסדר בצנרת הגז בבית

רוב תקלות הגז לא קורות בבת אחת – יש להן סימנים מקדימים, אם רק יודעים לשים לב אליהם:

• ריח של "ביצים מקולקלות" ליד תנור, דוד, מונה גז או קו חיצוני.
• שריקה או צליל לחישה קבוע ליד חיבור צנרת, גם כשהמכשיר כבוי.
• צמחייה שמתייבשת או מצהיבה בפתאומיות באזור שבו עובר קו גז חיצוני תת-קרקעי.
• חשבון גז שקופץ בלי שינוי אמיתי בהרגלי השימוש בבית.
• פיח שחור סביב מבערים בכיריים או להבה שנראית צהובה במקום כחולה יציבה.
• כאב ראש, סחרחורת או בחילה שחוזרים דווקא כשנמצאים ליד חדר עם מכשיר גז, ונעלמים כשיוצאים החוצה – זה עלול להעיד על פחמן חד-חמצני.

פחמן חד-חמצני הוא בדיוק הסיבה שגלאי גז תקין הוא לא פינוק אלא ציוד בטיחות חובה. גלאי פחמן חד-חמצני ביתי מבוסס על חיישן שמתכלה עם הזמן – החיישן עצמו מחזיק בדרך כלל 2 עד 5 שנים בלבד, ואחריו יש להחליף את כל הגלאי גם אם הוא נראה תקין מבחוץ. שווה לרשום תאריך התקנה על הגלאי בטוש, ממש כמו שעושים עם מסנן מים.

מה עושים בחשד לנזילת גז – צעד אחר צעד

אם מריחים גז בבית או בסביבתו, זה לא רגע לבדיקות עצמאיות. הפעולות הבאות מיועדות רק להוצאת עצמכם מסכנה, לא לתיקון הבעיה:

1. אל תפעילו ואל תכבו שום מתג חשמלי – לא אור, לא מזגן, לא כלום. אפילו ניצוץ זעיר יכול להצית תערובת גז.
2. אל תשתמשו בטלפון הנייד בתוך הבית – חכו עד שאתם בחוץ.
3. אם ברז הגז הראשי נגיש בקלות ובלי סיכון, סגרו אותו.
4. פתחו חלונות ודלתות בדרך החוצה כדי לאוורר, אם זה לא מעכב את היציאה שלכם.
5. צאו מהבית מיד, אתם וכל בני הבית.
6. מרחוק, מחוץ לבית, התקשרו לחברת הגז ולטכנאי גז מוסמך.

הבדיקה הבטוחה היחידה שמותר לכם לבצע בעצמכם היא מבחן בועות הסבון על חיבור חיצוני נגיש – מורחים תמיסת מים וסבון על החיבור, ואם נוצרות בועות, יש דליפה. גם אז, הטיפול בפועל שייך לטכנאי גז מוסמך בלבד.

תחזוקה מונעת ובדיקות תקופתיות

הדרך הכי טובה להימנע מכל התרחיש הזה מלכתחילה היא תחזוקה מסודרת. בדיקה שנתית של מערכת הגז על ידי טכנאי מוסמך, בדיוק כמו בדיקת לחץ שנתית כתחזוקה מונעת שאני עושה במערכות מים, חוסכת בעיות גדולות בהמשך. חלק מהתחזוקה הזו שכן שייך לכם: בדיקת תקינות גלאי הגז, לחיצה על כפתור הבדיקה פעם בחודש, והחלפת סוללות בזמן – בדיוק כפי שמחליפים סוללות בחיישני מערכת אינסטלציה חכמה, זה משהו שקל לשכוח עד שכבר מאוחר מדי.

בבניינים ותיקים, במיוחד באזורים עם צנרת ישנה שלא עודכנה מעולם, כדאי לבדוק גם את מצב צנרת הגז ולא רק את צנרת המים. אני נתקל בזה הרבה כשאני עובד בדירות ישנות – ומי שמתעניין באיך מזהים תקלות בצנרת ישנה מתקופת הבאוהאוס יגלה שהעיקרון דומה גם כשמדובר בגז – צנרת ותיקה דורשת תשומת לב מוגברת, גם אם היא עדיין "עובדת". מי שרוצה להעמיק בנתונים נוספים על מים, גז וצנרת בישראל מוזמן לעיין במאגר העובדות שלנו.

בשורה התחתונה: לפחות פעם בשנה טכנאי גז מוסמך בודק את כל המערכת, אתם בודקים את הגלאי מדי חודש, ואם משהו מריח או נשמע לא בסדר בין הבדיקות, לא מחכים לתור – יוצאים ומתקשרים.

שאלות נפוצות על צנרת גז בבית

איזו צנרת אסור בשום אופן להשתמש בה לגז?

כל צנרת PVC או פלסטיק רגיל, צינור גינה, וכל צינור מים שהוסב לגז ללא אישור. גם צנרת נחושת דקה מדי, שלא עומדת בעובי הדופן הנדרש לגז, אסורה.

האם אני יכול להחליף קטע קצר של צנרת גז בעצמי אם אני יודע להלחים?

לא. גם אם יש לכם ניסיון בהלחמת נחושת למים, עבודה על צנרת גז מוגבלת בחוק לטכנאי גז מוסמך בלבד. הלחמה לא תקנית או חיבור לא אטום בגז מסכנים חיים.

כל כמה זמן צריך להחליף את גלאי הגז או הפחמן החד-חמצני בבית?

החיישן הפנימי של הגלאי מתכלה בדרך כלל תוך 2 עד 5 שנים, גם אם הגלאי עצמו נראה תקין. בדקו את תאריך הייצור או ההתקנה שרשום על הגלאי, ואם עבר יותר מ-5 שנים, החליפו אותו.

אין לי מים חמים מדוד הגז – למי לקרוא, לאינסטלטור או לטכנאי גז?

תתחילו ממני. אני בודק קודם את הצד המימי – שסתומים, לחץ, מסננים – וברוב המקרים הבעיה מתגלה שם ונפתרת באותו ביקור. רק אם הכול תקין בצד המים ועדיין אין מים חמים, זה סימן שהבעיה כנראה בצד הגז, ואז אני מפנה אתכם לטכנאי גז מוסמך.

איך מזהים דליפת גז אם אין ריח חזק במיוחד?

גם ריח קל וקבוע, בעיקר ליד הרצפה (בגז בישול) או ליד התקרה (בגז טבעי), מספיק כדי להצדיק יציאה מהבית וקריאה לחברת הגז. אל תחכו לריח "חזק" – עד שהוא חזק, כבר הצטברה כמות גדולה.

מותר לי לעשות בדיקת בועות סבון לבד?

כן, אבל רק על חיבור חיצוני נגיש ולא על צנרת פנימית שדורשת פירוק. מורחים תמיסת סבון ומים על החיבור – אם נוצרות בועות, יש דליפה, ואתם קוראים לטכנאי גז מוסמך לטיפול בפועל.